גיגית

הַחוֹף הַשָּׁקֵט הִזְכִּיר לִי
אַרְמוֹן חוֹלוֹת טוֹבֵעַ
צְחוֹק יְלָדִים בְּהָקִיץ
פְּתִיל דַּק נִשְׂרָף טִפִּין טִפִּין
וְשַׁחַף תָּר בָּאֲוִיר
מְלַקֵּט סוּבֶנִירִים מֵהַיָּם
צֶדֶף שָׁבוּר בְּשַׂקִּית מִתְפּוֹרֶרֶת
שִׁנֵּי חָלָב לוֹעֲסוֹת עֵנָב מְחֹלְחָל
נִיחוֹחַ אֲבַטִּיחַ וְטִיחַ אַנְטִי סַרְטָנִי
שֶׁלֹּא תָּעֵז לִשְׁכֹּחַ לִמְרֹחַ אַחֶרֶת
טִפּוֹת שִׁכְחָה יְמַלְּאוּ גִּיגִית שְׁלֵמָה
יֶשְׁנָם גַּעְגּוּעִים רוֹעֲמִים בַּסֵּתֶר
וְהַגּוּף –
טוֹב, עָדִיף בֵּינְתַיִם אֶת הַגּוּף
לֹא לְהַזְכִּיר
[
שירה ]