מְלַקֵּט סוּבֶנִירִים מֵהַיָּם
צֶדֶף שָׁבוּר בְּשַׂקִּית מִתְפּוֹרֶרֶת

בַּצָּפוֹן קָרַמְנוּ גִּידִים וּפָשַׁטְנוּ בְּגָדִים כָּכָה פְּשׁוּטִים, פְּשׁוּטִים

שִׁשִּׁים שָׁנִים וְעוֹד סוֹפֵר
בִּזְרוֹעַ דָּם עָנֹג חוֹפֵר
כִּשְׂדֵה שֵׁדִים בְּחֲרִישָׁה
קַוִּים קַוִּים קְרִישָׁה קְרִישָׁה

עוֹד מְעַט אֲבַקְּשֵׁךְ לְדַמְיֵן
שְׁקֵדִיָּה, חֲסִידָה, צְבַת-יָם וְחָתוּל
אַךְ הַשְׁאִירִי עַצְמְךָ בַּקְּצָווֹת
גַּם אֲנִי כְּבָר אֵינִי שֶׁהָיִיתִי

וַיַחֲטֹף אִישׁ אִישׁ חַיַּת חֶמֶד מִן הַטֶּבַע
וַיבַיֵּת אוֹתָהּ
וַיִמְשֶׁה סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת מִמַּיִם אַדִּירִים
וַיָמִית אוֹתָם

בְּצִלּוֹ שֶׁל עֵץ הַתּוּת
הַהוֹוֶה עַכְשָׁו נִכְתַּב
נְכַסֶּה אֶת הַסַּפְסָל
בִּשְׂמִיכַת צְבָעִים שֶׁל סְתָו

עמוק בבטן האדמה חיה יונה
היא נקלעה למצבה כשהייתה גוזל
נכלאה בין טין חרסית ושורש

בֶּעָבָר נוֹלַדְתִּי
בֶּעָתִיד אָמוּת
אוֹ לְפָחוֹת זֶה יִהְיֶה גּוּפִי

כשנולדתי התהפך השעון
והרגעים החלו לזרום אחד אחד -
כל גרגר יורד בתורו
ונוחת ברכות על קרקעית הזמן.

לפעמים אני שם לב לשקט
בשעת ערב מאוחרת או לפנות בוקר
ואני נזכר שהוא מרפא

אם הייתי יכול לחזור בזמן
הייתי בוחר לחיות שוב את היום